כדי להבין שהחברה שלנו אלימה, לא צריך לחפש מקומות מיוחדים. מספקי לנהוג למקום העבודה, לנסוע לסידורים או לצאת לחופשה, כדי לחזות באלימות שמתרחשת בכבישים באופן יום-יומי. למעשה זה לא יהיה מופרך להעריך שכל נהג ישראלי חווה אלימות בכבישים לפחות פעם אחת במהלך חייו.
במקרה הטוב זה יסתיים בסינון של כמה קללות, אבל בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על מקרים שהסתיימו בצורה הרבה יותר קשה. גם אם לא תמיד זה נגמר באסון, תהיו בטוחים שנגרם נזק כלשהו - זה יכול להיות פגיעה ברכוש, פגיעה בגוף או פגיעה בנפש, כלומר ערעור תחושת הביטחון שנחזור הביתה בשלום מנסיעה שגרתית בכבישי ישראל.
האווירה האלימה בכבישים באה לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה: לפי נתונים שפרסמה משטרת ישראל, בין השנים 2020 ל-2022 נפתחו 3,713 תיקי אלימות בכבישים, נעצרו כאלף חשודים והוגשו כתבי אישום כנגד 900. לפי נתוני עמותת "אור ירוק", אחד מכל שני ישראלים נתקלו באלימות בכבישים בשנה האחרונה, כאשר אם מתייחסים גם לאלימות מילולית ותנועות מאיימות, המספר עולה לארבעה מתוך חמישה!
האלימות היא לא רק בכבישים, די להעיף מבט באלימות הגואה במערכת הרפואה הציבורית, במוסדות החינוך, בבתי המלון, במגרשי הספורט ובאלימות בתוך המשפחה, כדי להבין שאנחנו חיים במתח תמידי. לצערנו במקרים אלו לא ניתן להסתמך על גופי האכיפה, שנאלצים להתמודד עם בעיות פנימיות בעצמם, וסובלים ממחסור חמור בכוח אדם.
מה גורם לפרצי האלימות בכבישים?
תופעת האלימות בכבישים מכונה "זעם כבישים" (Road Rage). מדובר בהתנהגות אגרסיבית של נהגים הכוללת צעקות, קללות, איומים, צפירות והבהובים. במקרים קיצוניים יותר היא כוללת גם נהיגה פרועה שמתבטאת במעבר חד בין נתיבים, אי שמירת מרחק, האצה פתאומית או בלימה חזקה במטרה לאיים על רכבים אחרים.
נהג שחווה התקף זעם בכבישים מאמץ התנהגות נקמנית מסוכנת, מתוך שכנוע עצמי שנגרם לו עוול. לדוגמא, נהג שמכונית אחרת עקפה אותו בפראות, ינסה להשיג את הנהג של אותה מכונית כדי להעיר לו, לאיים עליו או לנקום בו באמצעות עקיפה זהה. במקרים אחרים, זעם כבישים יכול לנבוע מעומס תנועה כבד, חום קיצוני, או מתח נפשי שיכול להיגרם ממגוון רחב של סיבות.
זעם כבישים נגרם בחלקו מהנטייה לא לראות בנהגים אחרים אנשים אמיתיים. כלומר הנהג שחווה אותו לא רואה בנהג השני אדם עם משפחה אוהבת וקריירה מצליחה, אלא אובייקט פיזי שכרגע מפריע לו. המשמעות היא שאנו מאבדים את היכולת להבין השלכות, כמו שאינטראקציה אלימה עלולה להסתיים באסון.
אם אתם בטוחים שזעם כבישים היא הפרעה אישיותית או התקף פסיכוטי שנגרם רק לאנשים אחרים, אתם טועים. בסקר מפורסם שנערך בארצות הברית, התברר שיותר מ-80% מהנהגים התמודדו לפחות פעם אחת עם התקף זעם שגרם לנהיגה פראית בכביש. כ-60% מהנהגים צפרו בכעס לנהגים אחרים, ומתוכם 7% אף עצרו את רכבם כדי להתעמת עם נהג אחר. אולי באופן צפוי יותר, ברוב המוחלט של המקרים מדובר בגברים.
אם צריך, עצרו בצד הכביש או צאו רדו ביציאה הקרובה כדי לנתק מגע. בכל מקרה, אל תנסו לנצח בעימות ולהיקלע לאירוע מסוכן על הכביש
מה ניתן לעשות כדי להימנע מזעם בכבישים?
למרות שנראה שהחום הקיצוני והפקקים הבלתי נגמרים הופכים את הזעם בכבישי ישראל לבלתי נמנע, אתם יכולים לבצע מספר פעולות שיפחיתו את הסיכוי לאבד את הסבלנות. לכל מקרה של עיכוב בדרך, נסו לקחת טווח ביטחון ביציאה אל היעד. צרו אווירה רגועה ברכב שכוללת מזגן תקין, סביבה נקייה וריח נעים. בזמן הנסיעה כדאי להאזין למוזיקה אהובה ובעיקר לא להתפתות לפרובוקציה של נהגים אחרים שמחפשים חיכוך ועימות בכביש.
אם אתם מרגישים שיש נהג שמתקרב אליכם יותר מדי, חשוב קודם כל לנשום עמוק ולהשתדל להימנע מקשר עין ישיר. אם הוא עדיין לא שומר מרחק, נסו לעבור נתיב ולהתרחק ממנו. אם צריך, עצרו בצד הכביש או צאו רדו ביציאה הקרובה כדי לנתק מגע. בכל מקרה, אל תנסו "לנצח" בעימות ולהיקלע לאירוע מסוכן על הכביש. מעבר לסכנת החיים, מעורבות באלימות בכבישים עלולה לעלות לכם ביוקר כמו תביעות משפטיות, וזינוק במחירי ביטוח הרכב שלכם.
במידה ושמרתם על כל הכללים ובכל זאת התרחשה תאונה, חשוב להיות מכוסים בביטוח חובה שיכסה אתכם במקרה של נזקי גוף וביטוח מקיף שיכסה במקרה של נזקי רכוש של הרכב שלכם ושל צד שלישי.
